פסק-דין בתיק ס"ע 10973-01-11

זו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, תוספת ותק והפרשות לפנסיה. 

להלן עובדות המקרה:

1.          התובע הועסק ע"י הנתבעת בעבודות שמירה החל מיום 1.10.01 ועד ליום 26.9.10.

2.          על יחסי העבודה בין הצדדים חלים ההסכמים הקיבוציים בענף השמירה מיום 12.7.72 ומיום 1.7.09.

3.          בתאריך 26.4.09 פנה התובע לנתבעת במכתב ובו פירוט הסכומים, אשר לטענתו, הוא זכאי בגין עבודתו אצל הנתבעת. בין היתר, טען התובע כי הוא זכאי לתשלום דמי הבראה, אש"ל, החזר ניכויים משכרו, גמול שעות נוספות, תשלום בגין מטווחים ופדיון חופשה שנתית. סה"כ דרש התובע תשלום סך שך 33,136 ש"ח.

4.          בתאריך 16.8.10 נשלח מכתב מטעם ב"כ התובע אל הנתבעת בדרישה לתשלום הפרשות לפנסיה עד חודש 2/05, דמי הבראה, דמי חגים, פדיון חופשה שנתית ותוספת ותק.

             סה"כ דרש התובע תשלום מהנתבעת בגין זכויותיו הסוציאליות סך של          46,017 ש"ח, וזאת עד ליום 10.9.10 . ב"כ התובע הוסיף וציין במכתבו הנ"ל כי, במידה ולא ישולמו זכויותיו של התובע יהווה הדבר פגיעה בזכויות התובע, ויש לראות במכתבו זה כהודעה בטרם התפטרות בדין פיטורים, אשר תיכנס לתוקפה מיום קבלת הנתבעת את המכתב. 

5.          בתאריך 21.9.10 השיב ב"כ הנתבעת אל ב"כ התובע כי, ככל שקיימות הפרשות פנסיוניות הן תשולמנה לתובע בכפוף להפרשת חלקו, כי התובע אינו זכאי לפדיון חופשה שנתית בעודו עובד, כי דמי ההבראה שולמו כסדרם אולם ניתנה הנחיה לאגף השכר לבצע בדיקה נוספת וככל שיגיע לתובע הפרש הוא ישולם וכי שולמו לתובע דמי חגים במלואם. כמו כן, צוין כי במידה ולמרות הטיפול במכתבו של התובע יעמוד התובע על התפטרותו הרי שלא יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

6.          באותו יום הודיע ב"כ התובע לנתבעת כי, מאחר ודרישות התובע לא טופלו לא נותר לתובע אלא להודיע על הפסקת עבודתו החל מיום 26.9.10.

7.          לאור האמור הוגשה התביעה דנן.

טענות התובע:

8.         בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 1972 הנתבעת חייבת בתשלום 10 ימי חג בשנה. במהלך תקופת עבודתו הנתבעת לא שילמה לתובע דמי חגים, למעט תשלום עבור ימי חג בהם עבד. התובע טען כי, מעולם לא בחר את שיבוצו לימי עבודה, ובהיעדר ראיה לסתור, יש להניח שהעבודה בחגים לא הייתה מתוך בחירה של העובד אלא מתוך כורח.

9.         בהסכם הקיבוצי משנת 2009 בוטלה הזכאות לדמי חגים עבור ימי חג החלים בשבת.

            על כן, התובע זכאי משנת 2004 עד סוף שנת 2008 לתשלום בגין 10 ימי חג בשנה, ועוד 12 ימי חג בגין השנים 2009 ו- 2010. סה"כ זכאי התובע לתשלום דמי חגים בגין 62 ימי חג לפי שכר שעתי בסך של 21.22 ש"ח * 8 שעות ביום, בסך של 10,525 ש"ח.

10.       כב' השופטת רימון קפלן קבעה בפס"ד בתיק עב 2619/02 כהן אורן נ' סער בטחון בע"מ כי, ניתן לתבוע פדיון חופשה שנתית בגין חמש השנים שקדמו להגשת התביעה.

            לתובע שולמו לראשונה דמי חופשה בחודש 9/07 בגין יום חופש אחד בלבד. בתלוש שכרו האחרון צוין כי נצברו לטובת התובע 71 ימי חופשה.

            התובע זכאי לתשלום פדיון חופשה שנתית עבור חמש השנים האחרונות לעבודתו בגין 94 ימי חופשה * 0.7 אחוז משרה * 21.22 ש"ח לשעה * 8 שעות, בסך כולל של 11,170 ש"ח.

11.       בהתאם לסעיף טו להסכם הקיבוצי משנת 1972 התובע זכאי לתשלום תוספת ותק, לפי שווי של יום עבודה אחד עבור כל שנת ותק. בהסכם הקיבוצי משנת 2009 ההוראה בוטלה.

            עד סוף שנת 2008 התובע צבר 7 שנות ותק ולכן זכאי לתשלום תוספת ותק בשווי של 28 ימים * 0.7 אחוז משרה * 8 שעות * 21.22 ש"ח לשעה, בסך כולל של 3,327 ש"ח.